קוראים יקרים,

 

אנחנו שמחים להוציא לאור את גיליונו השני של כתב־העת ׳הקום קום׳, ערב חג סוכות תשפ"ז. בחג הבא עלינו לטובה נציין שלוש שנים לפרוץ המלחמה האיומה שנפתחה עלינו מדרום. המלחמה והימים שבאו אחריה הרעידו את היסודות של מדינת ישראל וכמו ביקשו מאיתנו לבחון מחדש את מעשינו ואת דרכינו. אחד מעקרונות היסוד שנבחנו מאז אותה שבת נוראה היה מאמרו של זאב ז׳בוטינסקי שפורסם בעיתון 'הארץ', 100 שנים בדיוק לפני המלחמה,  בנובמבר 1923 – 'קיר הברזל'.

 

'קיר הברזל' שז'בוטינסקי מבקש ליצור במאמרו הוא עוצמה בלתי מעורערת של הישוב היהודי החדש בארץ־ישראל. לטעמו, לא ניתן יהיה לשכנע את העם הערבי בצדקתו של המפעל הציוני. עבורו, אנו עם פולש ולכן המלחמה בין העמים בלתי נמנעת. ז'בוטינסקי האמין שבשביל לכונן יחסי שוויון ושלום בין העמים, היישוב היהודי זקוק לעוצמה צבאית שלא ניתן לערער עליה. לא ניתן לאיים על קיומם של שני העמים בחבל הארץ הזה ולכן קיר הברזל היה עבורו לצו השעה במדיניות של התנועה הציונית. ההכרה בחובה של הציונות להקים כח מגן בלתי מנוצח חלחלה אט אט גם למחנות היריבים בתנועה הציונית, ורעיון קיר הברזל התגלגל והיה ליסוד בחשיבה הצבאית של מדינת ישראל. בתנועה הרוויזיוניסטית, ׳קיר הברזל׳ הובן לא רק כעוצמה צבאית הניצבת לבדה, אלא גם כעוצמה חברתית, תרבותית ומוסרית. הצורך הקיומי באחדות ובערבות לאומית היה לאחת הסיבות המרכזיות להתנגדותו של מנחם בגין למלחמת־אחים בכל מחיר. בימים אלה, לפני שלוש שנים, יסוד זה עמד למבחן שלא ידענו כמותו. 

 

על־כן בחרנו לפתוח את הגיליון החדש בשאלה של ׳קיר הברזל׳. ביקשנו לבדוק מהם עקרונותיו ומהן השלכותיו לחשיבה הביטחונית-מדינית של מדינת ישראל היום. על־כך תוכלו לקרוא במאמריהם של זאב בנימין בגין ושל האלוף במילואים יעקב עמידרור; אסף ליברמן צלל לעומק כתביו של זאב ז'בוטינסקי וליסודות מחשבתו כפי שהוא ניסח אותה במאמרו 'מבוא לתורת המשק' ובכתבים נוספים, ועם התובנות שהוא מצא שם הוא בוחן את המשמעויות הרחבות והעמוקות של ׳קיר הברזל׳ ובעצם שואל עד כמה ההבנה המצומצמת שלנו של ׳קיר ברזל׳ כבעל אופי צבאי בלבד נאמנה לחשיבה הז'בוטינסקאית. האמנית לאה ירחי מרמלשטיין עיצבה קליפ שנתן חיים חדשים לשיר של המשורר ולוחם האצ"ל משה גיורא (אלימלך), בלחן של המוסיקאי דניאל זמיר, שבו היא עושה שימוש בגופנים של פרויקט 'אות חיים' שאותו היא מובילה. את הגיליון מלווה עבודת אמנות של האמן משה טרקה שהוא יצר במסגרת תוכנית עמיתים של מרכז מורשת מנחם בגין. 

 

אנו מקווים שהגיליון הנוכחי יתרום לבחינה מעמיקה ויצירתית של המחשבה הלאומית־ליברלית, בין כביקורת ובין כהסכמה, ואנו מקווים ומאמינים שהמאמרים המעמיקים בו יוסיפו לשמחת החג של כל המעיינים בגיליון. 

 

 

בברכת חג שמח,

אריאל כהן

ראש מרכז מורשת מנחם בגין